• אקו פיננסים

כסף כן גדל על העצים

רועי חיו


בניסוי מרתק שבוצע בכמה מדינות (ביניהם גם בישראל) בחנו חוקרים שהצמידו שטרות של כסף לעצים כיצד יגיבו אנשים למראה השטרות וביצע ניתוח מעמיק של ההתנהגות. חלקם של עוברי האורח המשיך בדרכו, עסוק מכדי להבחין. בעלי המודעות שזיהו הזדמנות רגעית אף עצר לרגע הביט סביב וקטף שטר אחד או שניים לפני שהמשיך בדרכו ומיעוט קטן אף עצר לזמן ממושך, הפסיק את עיסוקו הביאו סולם ועלו עד לענפים הגבוהים ביותר בדרכם לא לוותר על אף שטר. הגדילו לעשות גם אנשים שפיזרו במעשה אלטרואיסטי את השטרות מהצמרות לחבריהם על הקרקע.

בדקו עם עצמכם בכנות.. מה אתם הייתם עושים ?


לסיפור הזה תובנות רבות ומעמיקות אבל התובנה החשובה ביותר כלפי כל מי שמעוניין להגדיל את הכנסותיו, לשפר את התזרים ולבצע תכנון עתיד כלכלי טוב יותר הוא; כן, לפעמים יש הפתעות בחיים, לפעמים הכסף כן גדל על העצים.

במגזין חודש ינואר ננסה לנפץ מספר מיתוסים שגדלנו עליהם במטרה לתת לקוראים כלים לחשיבה ביקורתית .


מיתוס מספר 1 – בנדל"ן מרוויחים יותר מהבורסה

רובינו חושבים שדירה להשקעה היא בוננזה ועדיפה על השקעה בשוק ההון. אני רוצה לנפץ את המיתוס: יש השקעות טובות שמייצרות ערך גדול למשקיעים אבל יש גם לא מעט דירות שלא נמצאות באיזורי ביקוש (כמו בפריפריה , צפון, דרום) ומייצרות הפסדים. ההשקעה מלווה לא פעם בשחיקה והפסד ריאלי. בניגוד לתשוקה שמייצר המונח "נדלן", ערך הדירות אינו נמצא בעלייה מתמדת וכבר נרשמו בישראל ירידות חדות במחירים בשנות ה-70, ה-80 וגם בין השנים 1996-2006.

לפי ניתוח מעמיק שנערך במגזין "כלכליסט" בשנה שעברה, התשואה הממוצעת השנתית בקרנות הפנסיה נטו (אחרי אינפלציה ובניכוי דמי ניהול) עמדה על כ-4.5% בממוצע בין השנים 1999-2013.

באותן שנים ממש, שווי דירה להשקעה בחיפה למשל ירד ב-8%, בעוד באיזור הדרום עלה ריאלית ב-13% ולאחר ניכוי עלויות תחזוקה ושכירות חודשית התשואה הריאלית התמצתה בכ-4.8% בלבד.בבדיקה מיצרפית באיזור הצפון הממוצע עמד על כ-2.6%- זה הכל!

בשורה התחתונה, תשואה שנתית ממוצעת של מחיר הדירה בישראל עומדת על כ-4.1% בערך כמו התשואה בחיסכון פנסיוני ובלי כאב הראש הכרוך בהשכרה של הדירה.

מעבר לכך, אם נחשוב על זה במונחים פרקטיים, רוב המשקיעים רוכשים נכס אחד בודד (ולא בהכרח יכולים להשקיע בעשרות), מה שמקביל להשקעה במנייה בודדת! על פני פיזור רחב של מי שמשקיע בשוק ההון אם במדד או בקנייה של תיק מנוהל.

מסקנה: ההיסטוריה מרמזת שבהשקעה בדירה יש סיכונים גדולים יותר מהשקעות ארוכות טווח בשוק ההון.


מיתוס מספר 2 – לא משקיעים במניות

למרות שיש אנשים שחוששים מהשקעה בשוק ההון ולא מעוניינים להשקיע באופן יזום הרי שגם הם מבינים כי הם בכל זאת מושקעים שם אם באמצעות קרנות הפנסיה ו/או קרנות ההשתלמות. עד לשנת 2016 רוב הציבור השקיע במסלולי ברירת מחדל, שהוא שם כללי למסלול שאינו תואם סטטוס, גיל, רמת סיכון אישית. רובנו השקענו ללא ידיעה או הבנה שתואמת את רמת החשיפה המנייתית, כך שייתכן שפספסנו שנים טובות מאוד בשוק ההון או לחליפין הפסדנו לא מעט במשברים שלא נספיק לתקן עד הפרישה.

בעקבות אימוץ המודל הצ'יליאני על ידי רשות שוק ההון נכנסה לתוקפה רפורמה המתאימה את גיל החוסך לרמת הסיכון כך שככל שגילו של החוסך צעיר יותר כך רמת החשיפה שלו למרכיב מנייתי גדול יותר. כלל האצבע שעומד בבסיסו הינו כי ככל שאנחנו צעירים יותר יש לנו יותר שנים "לתקן" משברים ושנים לא מוצלחות בשוק ההון ועל כן, מומלץ להתחיל להשקיע באחוז מניות גבוה בגיל צעיר ובגיל מבוגר יותר להוריד את "הרגל מדוושת המסלול המנייתי".

מסקנה – וודאו באופן אקטיבי כי אתם משקיעים באחוז גבוה של מניות בגיל צעיר ומורידים את אחוז המניות בתיק ככל שהגיל שלכם עולה


מיתוס מס' 3 – פנסיה זה לזקנים

יחס תחלופה הינו מונח שמחלק את המשכורת של אדם בין 67 ערב יציאתו לפרישה לבין הקצבה שיקבל מייד לאחר שפרש. יחס התחלופה ירד שנים האחרונות בצורה דרמטית ונע היום בין 40%-50% בישראל. הסיבה לפערים אינה רק בכמות החיסכון ובהיקף אלא גם ובעיקר בטעויות שאנחנו מבצעים לאורך חיינו. בעבר רובנו היינו מתחילים במקום עבודה אחד עד הפנסיה אבל כיום זה לא המצב ורוב האנשים עובדים כמה שנים במקום אחד ואז עוברים לבא אחריו. כך שחלק גדול מהעובדים מוצאים את עצמם עם סכום לא מבוטל של פיצויי פיטורין בעת עזיבת העבודה וחלקם רואים בו הזדמנות לנסיעה לחו"ל, שיפוץ המטבח או החלפת הרכב. משיכת פיצויים לאורך הדרך מסתכמת לרוב בפגיעה של כ-1/3 מהפנסיה שלנו בגיל 67!

מי שמושך את הפיצויים שלו מאבד כ-30% מהפנסיה אז, אם לא מדובר במצב קיצון, אל תגעו בכספי הפיצויים. אגב, אותו דבר תקף גם לגבי קרנות ההשתלמות בהן חלה הטבה מיסויית גדולה בדמות פטור ממס רווחי הון. ניתן במידת הצורך לקבל הלוואות בתנאים אטרקטיביים ע"ח הכספים הפנסיוניים מרוב קופות הגמל וקרנות הפנסיה.

מסקנה – לא נוגעים בכספי הפיצויים ובקרנות ההשתלמות לאורך הדרך


מיתוס מספר 4 – לא מאמין בפנסיה

רובנו מבצעים טעויות בניהול הפנסיה שלנו ולא מסתכלים על החיסכון החשוב הזה לטווח ארוך הדורש ניהול מסודר ותוכנית מטרה. האם להיות גדול במקום אחד או קטן במקומות רבים? החשיבות לאיחוד וריכוז הקופות הלא פעילות יכולה להיות שווה לנו הרבה מאוד לאורך השנים. גם אם מבוצע היום באופן פאסיבי תהליך "עקוב אחריי" באמצעות הגופים המנהלים הרי שלא פעם קורות טעויות ולא מתבצעת פנייה להשלמת התהליך. חשוב לוודא כי הקופות הישנות אליהן הפקדנו לא נשכחות וכך על ידי ריכוזן נוכל לדעת שהן לא נשכחות וממשיכות לעבוד עבורינו. יתרונות נוספים הם בנוחות, שליטה ובקרה על הכספים, קבלת קצבה ממקור אחד בעתיד ודמי ניהול טובים יותר ברוב המקרים

בנוסף, קיימת חשיבות רבה לעדכון הסטטוס המשפחתי בחיסכון הפנסיוני שלכם. אם אתם רווקים או גרושים ייתכן ואין טעם לשלם על ביטוח סיכוני מוות (מרכיב ביטוח החיים). כמו גם אם אתם מעל גיל 67 ועדיין ממשיכים לעבוד ואין משמעות לתשלום על ביטוח סיכוני הנכות (מרכיב אובדן כושר עבודה). כל שינוי כזה מחייב עדכון ושינוי בפנסיה שלכם באמצעות הודעה יזומה לקרן ויכול לחסוך לכם עוד כמה אלפי שקלים בשנה.

מסקנה - לא לחכות לגיל הפנסיה – עדיף מוקדם מאשר מאוחר מדי


מיתוס מספר 5 – חיסכון עושים בבנק

האם אתם חוסכים מספיק? במחקר מרתק שנערך לתקופת הסגר הראשון התבססו על תשובות נחקרים לשאלה כמה זמן אתה מעריך שתוכל להתקיים מכסף נזיל ללא פתיחת החסכונות הפנסיוניים שלך ? התשובות היו מפתיעות והצביעו על מחסור אמיתי בתוכניות חיסכון לכל מטרה בציבור. 68% מהשכירים העריכו כי יצליחו להתקיים כחודשיים לפני שישברו את החסכונות הפנסיוניים שלהם. 78% מהעצמאיים העריכו כי יצליחו עד חודשיים. 16% מתוכם העריך כי לא יוכלו להתקיים יותר מחודש.

מחקרים בעולם מצביעים על כך שיש לחסוך בין 10%-15% מההכנסה נטו לחודש. ייתכן והמשבר זימן לנו סכום כסף נוסף כי אנחנו פחות נוסעים, פחות יוצאים לבלות, מסעדות וכו' וחשוב שנדע לנצל אותו לחיסכון. אפשר להגדיר סכום קבוע באמצעות הוראת קבע שוטפת או חיסכון חד פעמי באמצעות תוכניות חיסכון לכל מטרה הקיימות בבתי השקעות ובחברות ביטוח עם גמישות מוחלטת, פוליסות חיסכון אישיות מאפשרות לשמור על נזילות מלאה של הכספים, בחירת מסלול הסיכון בהתאם לצורך ולטווח התקופה המבוקשת בין אם באופן שוטף או חדש פעמי וברוב המקרים לקבל תשואה עודפת בהרבה על פני השקעה בתוכנית מקבילות בבנק באמצעות פק"מ/מק"מ. ללא עמלות שורה נסתרות, עם תהליך של דחיית המס למועד הפידיון העמלות המשולמות מסתכמות בדמי ניהול מצבירה שנתית וכפועל יוצא של הסכום המנוהל.

כמו בכל תחום בחיינו גם כאן דרושה משמעת עצמית, אך אם אנו דואגים על שמירה על פעילות גופנית, תזונה נכונה, הקפדה על שעות שינה ועוד הרי שגם כאן חשוב ביותר שנצליח לפתח את היכולת לראות בחיסכון ערך אמיתי הדורש התייחסות והכוונה

מסקנה - חיסכון (או הלוואה) לכל מטרה... לא עושים בבנק


מיתוס מספר 6- לא שומרים גרוש לבן ליום שחור

אם עד עתה עסקנו בצורך לחיסכון הרי שחשוב גם לדאוג "לבטח" את המזל הרע ואת הסיכון מגורמים שונים שעלולים לפגוע ביכולתנו לחסוך.

אירוע רפואי מורכב, אירוע מצער, תאונה/מחלה שלנו או של אחד מבני המשפחה עלולים לפגוע בנו דווקא שאנחנו הכי פחות מוכנים אליהם כלכלית. הוצאה משפחתית בחודש על תמיכה בבן משפחה יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. דברים שמעולם לא חשבנו עליהם כמו תשלום על חנייה יומית בבית חולים, הוצאות על התאמת הבית /החדר לשינויים הדורשים מחולה והוצאות רפואיות נוספות כמו ימי מחלה וליווי משפחתי על חשבון פגיעה בעבודה של אחד מבני הזוג, הרשימה עודנה ארוכה

אז נכון שיש סטיגמות על חברות ביטוח שאינן נוהגות לשלם ברגע האמת, על כפל ביטוחי ואפילו על חוק מרפי המפורסם שלי זה לא יקרה... יחד עם זאת, חשוב לבחון מחדש אחת לתקופה אלו כיסויים יש לנו והאם אנחנו באמת צריכים אותם?!

דוגמאות לכיסויים נפוצים שטועים לגביהם :

ביטוח לגילוי מחלה קשה – המעניק פיצוי כספי שעוזר למשפחה להתמודד עם צרה כלכלית יכול לשמש כ"קרן סיכון" למחלות.

ביטוח חיים למשכנתא – אינו באמת ביטוח חיים למשפחה, אלא ביטוח שדואג לבנק במקרה שחס וחלילה לא תוכלו לפרוע את המשכנתא

ביטוח קטסטרופות רפואיות – נותן שיפוי (החזר כספי) במקרה של קטסטרופה רפואית כמו תרופה שאינה בסל הבריאות ויכולה לעלות עשרות אלפי שקלים, השתלה או טיפול רפואי מורכב שלא קיים בישראל ודורש הטסה רפואית לחו"ל. ניתן בהחלט להרכיב חבילה זולה שלא מייצרת בהכרח כפל ביטוחי עם קופת חולים. ביטוח הוא דבר חיובי שנועד להגן עלינו מפני קריסה כלכלית ויש להימנע מכפל ביטוחי ולהקפיד לבדוק מעת לעת על מה אנחנו מבוטחים והאם אנחנו לא מכוסים מספיק בהתאם לצורך, להכנסה או לגיל שלנו.

מסקנה: הימנעו מכפל ביטוח ובדקו האם אתם מכוסים בהתאם לצורך/להכנסה/לגיל – מומלץ לבצע בדיקה אחת לכמה זמן


לסיכום, הזדמנויות עסקיות תופסות אותנו כל הזמן לאורך החיים, חלקנו עסוק מדי מכדי להבחין בהן, חלקנו אולי יעצור לרגע וינצל הזדמנות שנקרתה בדרך, אבל רובינו לא יצליח להשיגן ללא התכווננות נכונה, חישוב מסלול ויצירת תוכנית מטרה ראויה.

הגדלת הכנסות, שיפור התזרים העכשווי ותכנון העתיד הכלכלי שלנו בגיל הפנסיה צריך להתחיל מעכשיו! תכננו את הפנסיה שלכם כמכשיר השקעה ארוך טווח וזכרו... כסף כן גדל על העצים